מעיין - אמנות בזכוכית בע"מ נ' אמר

החלטה

זוהי התנגדות לביצוע שטר, המשוך על שם הנתבע, בסך של 7,500 ₪ ומועד פירעונו 5/12/12. השיק חולל מסיבת "ניתנה הוראת ביטול".

טענת הנתבע, שהשיק נמסר לתובעת, במסגרת התקשרות בסכום כולל של 60,000 ₪, לפיה רכש הנתבע מהתובעת גופי תאורה ושירותי התקנה של גופי התאורה.

טענתו של הנתבע, שבמקרה דנן, מתקיים כישלון תמורה חלקי. נטען כי, התובעת לא סיפקה את הסחורה שהוזמנה וסופקה סחורה שאינה תואמת את ההזמנה, גופי התאורה לא סופקו במועד שסוכם, חלק מגופי התאורה שסופקו נמצאו פגומים והתובעת הודיעה לאחר אספקת חלק מגופי התאורה שהיא אינה מתקינה את גופי התאורה.

בדיון שהתקיים ביום 27/1/14, ויתר ב"כ התובעת על חקירת הנתבע והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

בסיכומיו, טען הנתבע, שמדובר בצדדים קרובים לשטר, על כן הוא רשאי להתגונן בטענת כישלון תמורה חלקי, והוסיף, שכישלון תמורה מלא מתרחש גם שמוכר מספק חלק מהסחורה או סחורה שאינה מתאימה.

מנגד, טען ב"כ התובעת, שטענת הנתבע הינה טענת כישלון תמורה חלקי לא קצוב, וזו אינה מהווה הגנה כלפי שטר והפנה לפסיקה.

דיון והכרעה

בטרם אדרש לדיון לגופו, נוכח טענת ב"כ הנתבעת כי ההליך אינו במסגרת סדר דין מקוצר (ע' 2 שורה 13 לפרוטוקול) אציין כי המסגרת הדיונית היא מכוח הוראת סעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ו-1967 הקובע:

"החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין."

ומכוח הוראת סעיף 108 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979

"משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי תקנה 106(ב)."

ולעניין עצמו, הלכה היא, שטענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, זו טענה שאינה מקימה הגנה למושך השטר, אפילו בין צדדים קרובים. על פי הפסיקה, כישלון תמורה מלא וכישלון תמורה חלקי קצוב משמשים טענת טובה נגד תביעה שטרית ואילו כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינו מהווה טענת הגנה נגד שטר אפילו בין צדדים קרובים.

לעיון, למשל, ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נגד ישעיהו וייסנברג (פורסם ביום 28/4/83), שם נקבע:

"הכלל הוא, שכישלון תמורה חלקי אינו מהווה הגנה לחייב בפני תביעה לפרעון שטר (ראה ע"א 277/53 [5] וספרו של ד"ר י' זוסמן, דיני שטרות (בורסי - פרץ את טובים, מהדורה 6, תשמ"ג).

יש לכך יוצא מן הכלל, והוא כאשר ניתן לברר, ללא חשבון או חקירה מסובכים ומורכבים, מהו החלק של התמורה שלא ניתן; לשון אחר: וכאשר כישלון התמורה החלקי הוא עניין של סכום קצוב (ראה ספרו הנ"ל של ד"ר י' זוסמן בעמ' 278, ופסק הדין הנ"ל בע"א 788/77 [4], בעמ' 139)."

יחד עם זאת, יש ליתן את הדעת למגמה הנהוגה כיום בפסיקת בתי המשפט במקרה בו מדובר בצדדים הקרובים לשטר, מגמה המבקשת לאחד בין דיני השטרות לדיני החוזים בכל הנוגע לצדדים קרובים לשטר. ראה שלום לרנר דיני שטרות (מהדורה שניה) עמודים 298 עד 301, המבקר את ההלכה הנוהגת, מהטעמים, שהיא מביאה לריבוי הליכים ומעדיפה שיקולי יעילות על פני הצדק. לשיטתו, המדיניות המשפטית הרצויה, היא ליצור אחידות בין דיני השטרות לדיני החוזים, בכל הנוגע לצדדים קרובים לשטר.

מגמה זו מוצאת ביטוי בפסק דין בע"א (חי) 3876/06 רמקו בע"מ נגד שטרית (פורסם ביום 17/1/08), וכך נקבע על ידי כבוד השופט יצחק עמית:

"המגמה הרווחת כיום בפסיקה היא לשאוף לאחידות בין דיני השטרות לדיני החוזים, לפחות בכל הנוגע לצדדים קרובים לשטר. לכן, ככלל, צד קרוב לשטר, יהא רשאי להעלות כנגד התביעה השטרית טענות הגנה חוזיות מובהקות על פי עסקת היסוד – לרנר בעמ' 288-290.

מאחר שבמקרה דנן מדובר בצדדים קרובים לשטר, יש לבחון את השטרות על רקע מסמך ההתחייבות, על פי אומד דעת הצדדים ובהתאם לכללי פרשנות חוזיים. לבחינת השאלה אם שטר הביטחון כפוף לתנאי של קיום נזק בפועל, יש לפרש את המסמך המעגן את עסקת היסוד תוך התחשבות בדיני השטרות ובמטרת המסירה של שטר ביטחון.